36. מוכחש כמפורט להלן האמור בסעיפים 9 ו-10 לכתב התביעה.
37. ממסמכי משטרת ישראל שהתובע עצמו צרף לתביעתו עולה, שבחודש אוקטובר או בסמוך לכך, הן דיילי והן הנתבע, גילו חוסרים בלתי מוסברים במלאי הסחורה של במחסנה ב .
38. יצוין, כי באותה עת הסתובבו עם פריטי סחורה שנמכרו אך ורק ב (שקיות קפה) ונפוצו שמועות, כי מנהל המחסן של כונה ע"י ה בשם "חגיגה" או "יום הולדת", עקב זאת שהם "חגגו" על הסחורה עליה היה אחראי.
39. לאחר בדיקות חוזרות ונשנות שערך הנתבע עם מנהל המחסן מסר לו זה, כי החוסרים נובעים מכך שנאלץ לתת לתובע חטיפים, שתיה ופרטי מזון אחרים ללא תמורה עקב איומיו בפגיעה פיזית בו.
40. מנהל המחסן מסר לנתבע שהוא מוכן להחקר במשטרה וגם להבדק על גירסתו במכונת אמת.
41. כעולה מנספחי כתב התביעה הגיש הנתבע בחודש ינואר תלונה למשטרת ישראל על הגניבה נגד מנהל המחסן ונגד התובע.
42. בעדות שנגבתה ממנהל המחסן ביום המצורפת לכתב התביעה, הוא חזר על גרסתו גם בפני חוקר המשטרה, שהתובע לקח ממנו סחורה מכל הבא ליד, חרף התנגדותו, תוך כדי איומים בפגיעה פיזית בו.
43. התובע הכחיש בחקירתו במשטרה את טענות מנהל המחסן וטען להגנתו שמנהל המחסן מיוזמתו נתן לו פעם אחת בלבד שתיה בחינם וכי מנהל המחסן נהג לחלק חינם שתיה לכל ה שהגיעו ל .
44. מהמסמכים שצורפו לתביעה עולה, שכשבועיים לאחר הודעתו הראשונה נגבתה עדות נוספת ממנהל המחסן. הפעם טען שגירסתו הראשונה במשטרה לא היתה נכונה, התובע לא גנב את הסחורה, אלא הוא היה זה שהזמין את ה לשתיה וחטיפים על חשבונו, מבלי להעביר את הכספים לקופה.
45. יודגש, כי שינוי גירסה זה של מנהל המחסן, כמו גם העובדה שהוגש בסופו של דבר כתב אישום נגדו מנהל המחסן וכי הוא הורשע על סמך עיסקת טיעון, לא היו ידועות לנתבע עד לקבלת כתב התביעה בתיק זה.
46. זמן מה לאחר הגשת התלונה, מסר סמנכ"ל למנכ"ל , בשיחה שהנתבע היה עד לה, שתיק התלונה נגד התובע נסגר ע"י משטרת ישראל מחוסר ראיות. על יסוד מידע זה, שהנתבע היה משוכנע באמיתותו, ציין הנתבע במכתבו נספח "א" שתיק התלונה בגין הגניבה נסגר מחוסר ראיות.
47. מכל האמור לעיל עולה שגם בענין זה, אין לתובע כל עילת תביעה מבוססת נגד הנתבע והתביעה הוגשה משיקולי נקמנות צרים תוך שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.
48. לא ברור מכתב התביעה אם התובע מייחס לנתבע עוולת פרסום לשון הרע בגין הגשת התלונה נגדו למשטרת ישראל. באם כן יטען הנתבע כי אין מדובר כלל בפרסום לשון הרע כהגדרתם בחוק , ולחילופין כל ההגנות העומדות לנתבע כאמור בסעיף 6.ז. לעיל עומדות לנתבע גם בכל הכרוך לתלונה בענין הגניבה מהמחסן ב .
49. גם מגירסת התובע במשטרה, כי הוא לא גנב סחורה אלא שמנהל המחסן הזמין אותו ואת יתר ה "על חשבונו", מגלה תמונה בלתי ראויה של ניצול מנהל המחסן עד כדי שחיתות מוסרית תוך זלזול, אדישות ועצימת עיניים כלפי הנזק הכספי שנגרם ל .
50. העובדה כי התיק נגד התובע נסגר מחמת "חוסר אשמה" ולא "מחוסר ראיות", אינה שוללת את הגנותיו של הנתבע ואין בכך פרסום לשון הרע, באשר מדובר בפרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש. הנתבע כאמור היה משוכנע באמיתות עובדה זו, באשר נמסרה לו ע"י בעל תפקיד רשמי ב .
51. עצם העובדה, שהנתבע ציין במכתב התלונה נספח "א" לתביעה, לא רק כי הוגשו תלונות נגד התובע אלא ששתיהן נסגרו (!) מעידה שפעל בתום לב והציג בפני הממונה ב את מלוא העובדות שהיו ידועות לו באותה עת, ולא תמונה חלקית או מגמתית בלבד.
52. הנתבע יטען, כי אם עדות מנהל המחסן נגד התובע היתה כוזבת, אין לו לתובע אלא להלין על מנהל המחסן ו/או להגיש תביעה נגדו. אין ולא היו לנתבע סמכויות חקירה, בודאי לא לגבי התובע, והדרך היחידה החוקית לבדוק את האירועים היתה הגשת תלונה למשטרה.
53. מוכחש מכל וכל מן הנימוקים שפורטו לעיל כל האמור בסעיפים 11 ו-12 לכתב התביעה.
54. לא זו בלבד שהמידע הכלול במכתב מיום 22.11.01 הינו אמת והיה בו עניין ציבורי, אלא שהנתבע היה ועדיין משוכנע באמיתותו. כאמור, אם נפלו במכתב התלונה אי דיוקים הרי שמדובר בפרטי לוואי שאין בהם פגיעה של ממש ולחילופין הם נבעו ממידע שגוי שמסרה .
55. כל הקורא בעיון את התלונה אינו מוצא בה ולו שמץ מהכוונות המיוחסות לנתבע לפגוע במשרתו של התובע, בקידומו להשפילו ברבים או לגנותו. המכתב מהווה תיאור של העובדות כפי שנמסרו ו/או היו ידועות לנתבע ובסופו נאמר: - "לטיפולך הדחוף" – זאת ותו לאו!
56. מדובר בתלונה שהוגשה בתום לב בנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, ובמיוחד בסעיפי משנה (2), (3), (4), (6) ו-(8) של סעיף זה. התלונה לא חרגה מתחום הסביר וחזקה על הנתבע שעשה את הפרסום בתום לב.
57. מכתב התלונה שמסר התובע ל מבוסס על תלונות ודיווחי ה , בין למשטרת ישראל ובין לממונים ב , כולל הנתבע.
58. הנתבע היה מחוייב לפעול כפי שפעל, הן עפ"י חובתו כמנהל התפעול ב כלפי החברה ועובדי החברה, להגן עליהם באופן מיידי מפני אלימות פיזית ומילולית, והן עפ"י חובת , להביא לתשומת ליבה התנהגות חריגה של עובדי ציבור המשרתים בה.
59. טענות התובע בסעיפים 11 ו-12 לתביעה חסרות תשתית עובדתית, קלוטות מן האויר, מופרזות ומוגזמות
60. מוכחש כמפורט להלן האמור בסעיף 13 לכתב התביעה.
61. לכנות את נספח ה' לכתב התביעה "בדיקה ובירור מעמיק" של האירוע, מהווה עלבון לשכל הישר: - מסמך זה חסר נפקות משפטית או ראייתית.
62. בדיקת האירוע על ידי ועם חבריו לעבודה של התובע, מספר שבועות לאחר הגשת התלונה, מבלי לטרוח לגבות עדות מה שהוכה ומעובדי שקיבלו דיווחים על האירוע, מהווה טיפול שטחי בה תוך כוונה לטייח את המקרה ולצאת ידי חובה. אין למסמך זה כל משקל שהוא וספק אם הוא נעשה עפ"י הנחיות ה עצמה, כיצד מטפלים באירוע מסוג זה.
63. יתירה מזו: - אם בתוך 3 שבועות מהאירוע כבר מצאו הממונים על התובע כאילו אין בטענות הנתבע בתלונה כל ממש, עומד הדבר בסתירה מוחלטת לטענותיו המופרזות והמוגזמות של התובע הנעדרות כל ביסוס ותימוכין.
64. כאמור לעיל, אם זומן התובע לבירור משמעתי או לבירור או לבדיקה, דבר המוכחש מחוסר ידיעה, אין לו להלין אלא על עצמו
65. מוכחש מן הנימוקים שפורטו לעיל כל האמור בסעיף 14 לכתב התביעה.
66. אין כל קשר סיבתי בין תלונת הנתבע ביחס לאירוע עם ה לבין הנטען.
67. מוכחש האמור בסעיפים 15 ו-16 לכתב התביעה.
68. מדובר בהפרחת טענות סתמיות, חסרות תימוכין, מוגזמות ומנופחות.
69. מהמסמכים שהתובע עצמו צרף לתביעתו עולה, שבתוך כחודש ימים או בסמוך לכך ממכתב התלונה של הנתבע, הסתיים הענין הן מבחינת והן מבחינת התובע. גם העובדה שבמשך כשנתיים וחצי "ישן" התובע על תביעתו, מלמדת על היותה חסרת בסיס ומוגשת למטרות זרות.
70. הנתבע יטען, כי אם עוכב קידומו של התובע או עוכבה תוספת שכר, דבר המוכחש, הרי מדובר בהחלטות פנימיות של מעבידתו , שלנתבע אין כל שליטה עליהן. לחילופין, אין ולא היה כל קשר סיבתי בין עיכוב הקידום ו/או עיכוב תוספת שכר, המוכחשים כשלעצמם, לבין התלונה, והם אירעו מסיבות התלויות בתובע בלבד ו/או משיקולי ו/או מנימוקים מקצועיים.
71. עוד ראוי לציין כי בשנת , או בסמוך לכך, ארע אירוע אלימות נוסף בין התובע ל אחר של . ביקש ל עם ה שלא לצרכי מכירה אלא כדי להגיע לילדתו שהיה צריך לאשפזה. התובע לא רק שזרק את ה ל ושבר אותה, אלא לאחר שהסתיים הענין וה פנה לו להמתין ל , ניגש אליו התובע מיוזמתו, קילל אותו, דחף אותו וגרם לפריצת תיגרה בין השניים.
עו"ד עורך דין עריכת דין הוצאה לפועל משפט אזרחי פשיטת רגל עיקול 
משרד עורכי דין שלמה רביד.jpg)
